הַכּוֹכָבִים עָלוּ לַשָּׁמַיִם,

רַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי, כָּאן.

הָרְחוֹב שׁוֹתֵק, הַזְּמַן עוֹבֵר,

אֲבָל בַּלֵּב שֶׁלִּי יֵשׁ רַעַשׁ שֶׁל דְּמָמָה.

הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹטְפִים אוֹתִי,

הֵם כְּמוֹ צְלָלִים שֶׁמִּסְתּוֹבֵבִים,

מְחַפְּשִׂים מָקוֹם, לְהַחְבִּיא אוֹתִי,

אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן כָּאן, אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ.

שׁוֹכֵב בַּחֹשֶׁךְ, מְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹר,

אֲבָל הַלֵּב שׁוֹתֵק, וְהָרֶגֶשׁ שׁוֹבֵר.

הַכָּתוּב מְסַפֵּר, אֶת הַסּוֹד.

אֲבָל הַמִּלִּים בּוֹרְחוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.

הַיָּמִים חוֹלְפִים כֹּל כָּךְ מַהֵר,

וְהָעוֹלָם שׁוֹאֵל אוֹתִי, מִי אֲנִי?

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, מָה לְחַפֵּשׂ?

רַק רוֹצֶה שֶׁהַשֶּׁקֶט יִשָּׁאֵר.

הַגַּעֲגוּעִים לֹא הוֹלְכִים,

הֵם חוֹדְרִים לְכָל מָקוֹם,

אֲבָל אֲנִי רַק רוֹצֶה, לִנְשֹׁם...

וְלִפְעָמִים גַּם לִשְׁכֹּחַ.

אֵיךְ אֲנִי שׂוֹרֵד? אֶת הַזְּמַן...

כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר וְאוֹתָךְ אֲנִי מְחַפֵּשׂ.

הָרֶגָּשׁוֹת נָפְלוּ לָאֵין סוֹף,

וְהַשְּׁכָבוֹת בַּחֹשֶׁךְ, מָצְאוּ לִי דֶּרֶךְ.

שׁוֹכֵב בַּחֹשֶׁךְ, מְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹר,

אֲבָל הַלֵּב שׁוֹתֵק, וְהָרֶגֶשׁ שׁוֹבֵר.

הַכָּתוּב מְסַפֵּר, אֶת הַסּוֹד.

אֲבָל הַמִּלִּים בּוֹרְחוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.

שׁוֹכֵב בַּחֹשֶׁךְ...

הַסּוֹד שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, לְעוֹלָם...

שׁוֹכֵב בַּחֹשֶׁךְ...

הַזְּמַן בַּחַיִּים, שׁוֹתֵק...