בית ראשון (slow orchestral):

כשהוא נלחם באפלה –

מפיצים הם את המחלה.

הקרב לא נגמר, לא מסתיים,

קונפליקט עתיק מול לב קרים.

אך אין מה לעשות,

רק לא לאבד עשתונות.

כי כשהם פולשים –

הם חסרי רחמים,

נמשכים אל דעת הקהל,

והמאבק בזה – לעולם לא קל.

פזמון (Easy march + choir):

מתקנים תיקונים,

וניצוצות אוספים.

מתקנים תיקונים,

ועל העולם משפיעים.

ואת זה יודעים כולם –

יש אויב עתיק בעולם.

בתוכניות לנו הוא מחבל מזמן,

ומבצע תפקידו כמו כל מי שכאן.

שותל הוא דעות באנשים,

בוגד הוא בהם כבר עידנים.

אך הנשק הכי חזק נמצא בפינו –

ואת התורה הקדושה,

דווקא אנחנו קיבלנו!

בית שני:

את זה כולנו זוכרים,

איך לעם אנו הופכים.

קיבלנו אז את מעמדנו,

גם כשהמחיר הוא – שונאים אותנו.

שורדים עם שמירה על החוקים,

עמים שהתבוללו – כבר לא קיימים!

אך זו לא המטרה,

לזה איננו שואפים.

לאלוקים אנו מצייתים,

וזה מה שכולנו רוצים.

פזמון (A full symphonic outburst with the entire orchestra.):

מתקנים תיקונים,

וניצוצות גוברים.

מתקנים תיקונים,

ולעולם מאירים.

ואת זה יודעים כולם –

יש אויב עתיק בעולם.

אך הנשק שבידינו הוא אמונה,

ואור התורה בוער בנו ברינה.

בית שלישי (Downbeat, cello and piano lead.):

לא למדו מהבר ומהטבע בעולם,

לא חשבו על הגורל – נדחפו לשם.

באו להרוג, לקרר, ולשנות,

כפור שמחלחל בלבבות, לדורות.

אך אבינו עלינו שמר,

וניצחנו – רק כי הוא עזר.

שינוי צורה למדו מן בלעם,

ועל אף שנוצחו – השפיעו על העם.

לתיקון העולם הם מפריעים,

ומהמפה להיעלם הם מוכרחים!

פזמון:

מתקנים תיקונים,

וניצוצות אוספים.

מתקנים תיקונים,

ועל העולם משפיעים.

אך גם אם עוד חושך בעולם,

האור שבנו חזק מן כולם.

כי הנשק הכי חזק נמצא בפינו –

ואת התורה הקדושה,

דווקא אנחנו קיבלנו!

בית רביעי:

לקרירות הם סוגדים,

ובזה חוקרי הטבע מאמינים.

רוצים שנחשוב כמותם,

נהיה מושפעים חלילה מדרכם.

בשנאה עיוורת ביקשו למחות שמנו,

אך יד ה' חיברה את כולנו.

מאוחדים, בלב אחד שרים,

נחת רוח לו עושים,

אל אבינו יחד משגירים – ומפארים!

פזמון אחרון (Philharmonic choir, full symphonic instruments, continuous sound of triumph):

מתקנים תיקונים,

והעולם מתבהר.

ניצוצות נאספים,

והלילה כבר עובר.

האויב הישן – עוד מנסה,

אך אור התורה שוב מנצח בזה!

כי הנשק הכי חזק נמצא בפינו,

ובקול נגביה שירה:

התורה הקדושה – היא שלנו!