שמש בכף היד

בוקר על המרפסת

תל אביב עוד קצת ישנה

קפה קטן

חולצת פסים

את צוחקת על הזמן

שיער אסוף ברוח

פירורים של עוגייה

את אומרת "בוא נברח היום"

רק אני ואת

עיר ריקה

שמש בכף היד

לב פתוח שוב כמו ילד

שני צעדים מעל האדמה

מי סופר את הדקות בכלל

אם את כאן

הכול בסדר

העולם טיפה גדול

אבל

קטן בחיבוק שלך

אוטובוס כמעט עבר

רצת

נפלת לצחוק חזק

כמו סרט ישן בלי עלילה

רק רגעים על הרצף

ציור על המדרכה

לב עקום עם חץ כחול

את כותבת שם את השם שלי

ואומרת "די

אל תמחוק"

תני לי עוד שנייה אחת

קצת מדי

אבל כמעט

להחליק איתך בין השעות

בלי לשאול לאן לעלות

תני לי עוד נשימה

להרגיש אותך קרובה

אם זה ייגמר בסתיו

נזכור תמיד איך זה עכשיו