סטב שלי, זריחה בתנועותייך כבר עולה,

לשבת בחלומות לך זה יפה, אין מניעה.

אך בעולם כזה, הנוגע בישר ובשגיאה,

צאי ללמוד, ילדה שלי, בלי הפסקה.

סטב, הזמן עובר כמו רוח ים חמקני,

הספרים ייפתחו לך דלת עולם חזוני.

אל תמסרי נפשך רק לילדות מתוקה,

כי מר הוא גורלם של החיים בבערות מתוקה.

צאי ללמוד, סטב היקרה לי מכל,

האותיות פותחות דלתות שלא תראי בכלל.

העולם קורא בשמך, רוצה שתגיעי רחוק,

אז חבקי את הידע ותחושי את החוק.

אני יודע שלפעמים המילים קשות לך לעצור,

אך בנתיב הלימוד, תמצאי תשובה לקור.

סטב, את עולם, בוהקת כמו כוכב מואר,

אל תהיי עקשנית, יש שם אוצר נפלא שחזר.

אל תפחדי, גם אם הדרך נראת תובענית,

הספרים הם שיר נפלא, שירה אל זמנית.

העתיד מבין שהידע הוא שער פתוח,

וליבך יחבק, ילדה, כל רגע מתמשך ורוח.

צאי ללמוד, סטב שלי היפה,

הדרך שלך היא בעוצמתה כל כתיבה.

החיים יחכו, אך הזמן אינו מוקפא,

תלמדי עכשיו, סטב, עולם ייפתח כל דקה.