בלעדיך מרגיש שכל העולם לא מספיק .
אני עקבתי אחריך לאורך התהום.
מה עלי לעשות, אני לא יודע, זה מציק. אני כל הזמן חושב עליך ועל שלום.
אני מקשיב ללבי, אבל הוא מתחבא, אני מתגעגע ולוחש לך , אני על הקצה.

את כמו משאף אסטמה בשבילי, את האוויר.
תיאוריות בפועל בספרים של ציטוטים,

אכסה אותנו במילים על אהבה, כמו שמיכה רכה עם קסם וחמה כמו להבה.

והייתי רוצה קצת ממך, אבל אני עושה הרבה טעויות,
אני מקשיב ללבי הפועם וכותב בין השורות.

הרי לידך כל העולם הוא לא מספיק ,
עקבתי אחריך לאורך הקצה, אני מסמיק
מה עלי לעשות? אני לא יודע, אני לא נושם. את בשבילי האור וחושך והעולם שלם.
אני מקשיב ללבי, אבל הוא מתחבא , זה קשה להבין איך הגעתי אל הקצה.

את ואני ביחד זה עולם שלם, על הטעויות שלי אני מוכן לשלם. את ואני ביחד וכך יהיה תמיד, את ואני ביחד כמו בשיר קליט.