[Verse]
שקיעה מעל תל אביב רכה כמו החלום
קולות מכריזים על סוף העולם בלי הפסקה
רחובות ריקים מאדם וצללים קפואים
כך הלב שלי צולל לאינסוף מבוכה

[Verse 2]
פסנתר מנגן ניגון ישן מעבר לפינה
מישהו שורק מנגינה מזרחית כאחרון ביום
טראמפטים בוכים מהמרפסת בקומה שלישית
כך הדימעה זולגת שקטה כמו החיים

[Chorus]
יושבים על ספסל באמצע שום מקום
השמיים בוכים ואני שואל לאן הולכים
אור אחרון של השמש עוטף כל נשמה
כך אתה נעלם ואני שובר שברים

[Bridge]
ההיסטוריה מתנגנת בין קירות אבן הזקנה
קשתות עמוקות נסגרות בעדינות בלי חשש
גלים נשברים בחוף מזכיר את שבר האהבה
כך עולם שלם בוכה לבד בזרועות הקש

[Verse 3]
המוזיקה עוצרת ונשארת רק דממה
קולות העבר צפים וממלאים את האוויר
זכרונות רוקדים כמו מריונטות ללא רצון
כך הלב כותב שירים בקול ענות חלושה

[Chorus]
יושבים על ספסל באמצע שום מקום
השמיים בוכים ואני שואל לאן הולכים
אור אחרון של השמש עוטף כל נשמה
כך אתה נעלם ואני שובר שברים