Song 5: “The Power of Tradition”

Tradition holds the power of time,

Passed down through generations’ rhyme,

A link between the old and new,

A guide for what we must pursue.

הַמָּסוֹרֶת נוֹשֵׂאת אֶת כֹּחַ הַזְּמַן,

נִמְסֶרֶת בֵּין דּוֹרוֹת שֶׁל שִׁירָה,

חִבּוּר בֵּין הַיָּשָׁן לְחָדָשׁ,

הַנְחָיָה לְמַה שֶּׁעַלֵינוּ לִרְדּוֹף.

Each law and custom tells a tale,

Of ancestors who did not fail,

To carry forward what was right,

And keep the flame of faith alight.

כָּל חוֹק וּמִנְהָג מְסַפֵּר סִפּוּר,

שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא נִכְשְׁלוּ,

לִנְסוֹא קָדִימָה אֶת מַה שֶׁצּוֹדֵק,

וּלְהַשְׁאִיר אֶת לַהַבַּת הָאֱמוּנָה בְּעֵירוּת.

Yet as the world around us shifts,

We must adapt but never drift,

For tradition bends, but does not break,

It’s the foundation we must make.

אַךְ כְּשֶׁהָעוֹלָם סָבִיבֵנוּ מִתְשַׁנֶּה,

אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְאִים אֶת עַצְמֵנוּ לֹא לְהִתְרַחֵק,

כִּי הַמָּסוֹרֶת מִתְעַקֶּמֶת, אַךְ לֹא נִשְׁבֶּרֶת,

זֶהוּ הַיְּסוֹד שֶׁצָרִיךְ לִבְנוֹת.

It anchors us through storm and strife,

A constant guide in changing life,

It shows us where we’ve come to be,

And shapes the world that we will see.

הִיא מְעַגֶּנֶת אוֹתָנוּ בְּסוּפָה וּבְמַצּוּקָה,

מַדְרִיךְ קָבוּעַ בְּחַיִּים מִשְׁתַּנִּים,

מַרְאָה לָנוּ אֵיפֹה הִגַּעְנוּ לִהְיוֹת,

וּמְעַצֶּבֶת אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּרְאֶה.

Parents pass it to their young,

Through songs they’ve known and stories sung,

And with each new generation’s birth,

Tradition shows its endless worth.

הוֹרִים מַעֲבִירִים אוֹתָהּ לְיַלְדֵיהֶם,

עַל יְדֵי שִׁירִים וְסִפּוּרִים,

וּבְכָל לֵדָה שֶׁל דּוֹר חָדָשׁ,

הַמָּסוֹרֶת מַרְאֶה אֶת עֲרָכָהּ הָאֵינְסוֹפִי.

But tradition is not made of stone,

It lives, it breathes, it stands alone,

We shape it as it shapes our way,

Each generation must find its sway.

אַךְ הַמָּסוֹרֶת לֹא נֶעֶשֵׂית מֵאֶבֶן,

הִיא חַיָּה, נוֹשֶׁמֶת, וְעוֹמֶדֶת לְבַד,

אָנוּ מְעַצְּבִים אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא מְעַצֶּבֶת אֶת דַּרְכֵּנוּ,

כָּל דּוֹר חַיָּב לִמְצֹא אֶת שִׁלְטוֹנוֹ.

Through the changes, it remains,

A steady force, a constant flame,

It guides us as we walk our course,

A gentle yet unyielding force.

עַל יְדֵי הַשִּׁנּוּיִים הִיא נִשְׁאֶרֶת,

כּוֹחַ יַצִּיב, לַהַב קָבוּעַ,

הִיא מַדְרִיכָה אוֹתָנוּ כְּשֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵּנוּ,

כּוֹחַ רַךְ אַךְ בִּלְתִּי נִכְנָע.

Tradition lives in every prayer,

In every step, in every care,

It carries us through days and years,

Through laughter, love, and hidden tears.

הַמָּסוֹרֶת חַיָּה בְּכָל תְּפִלָּה,

בְּכָל צַעַד וּבְכָל דְּאָגָה,

הִיא נוֹשֵׂאת אוֹתָנוּ בְּתּוֹךְ הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים,

בִּתּוֹךְ צְחוֹק, אַהֲבָה וּדְמָעוֹת מֻסְתָּרוֹת.

In every custom, in every law,

It shapes the world we all explore,

It is the heart, the very core,

Of who we were and who we are.

בְּכָל מִנְהָג, בְּכָל חוֹק,

הִיא מְעַצֶּבֶת אֶת הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ חוֹקְרִים,

הִיא הַלֵּב, הַלִּבָּה,

שֶׁל מִי שֶׁהָיִינוּ וּמִי שֶׁאָנוּ.